ליסבון

אנחנו כרגע בחופשה משפחתית בת שבוע בליסבון, עיר שנהרסה ברעידת אדמה של 1755 בצורה קשה ונבנתה מחדש אחריה. כמו ברלין, שנהרסה במלחמת העולם השניה ונבנתה מחדש טוב הרבה יותר, גם ליסבון של היום היא עיר מתוכננת טוב יותר מהרבה ערי בירה אירופאיות, יש לה שדרות מרשימות ורחבות מאד והרבה פארקים גדולים באמצע העיר. לא ראיתי את זה במו עיניי אבל אומרים שגם ורשה, דרזדן, הירושימה ורוטרדם נבנו מחדש טוב יותר אחרי שנהרסו במלחמת העולם השניה. במקום עיר שנבנתה טלאי על טלאי בצפיפות ולאורך שנים, ערים שתוכננוו מראש להיות מטרופולין יותר נעימות מערים שהפכו להיות כאלה לאורך מאות שנים. כמובן שאף ראש עיר שפוי (סליחה קאשגאר) לא יהרוס לעצמו את העיר בכוונה רק כדי לתכנן אותה טוב יותר, אבל ממרחק השנים אפשר לראות גם יתרון במה שהיה בזמן אמת אסון כבד

שלשום, ביום רביעי ה18/2/2026, איבדתי באותו יום גם את העבודה שלי וגם נסגר לי בבת אחת ובמפתיע חשבון הפייסבוק שלי: הסטארט אפ שעבדתי בו ב4 השנים האחרונות הודיע על סגירה ופיטורים של כל העובדים, וגם חשבון הפייסבוק שלי חשד שאני לא אדם אמיתי וחסם אותי סופית וללא אפשרות ערעור, כנראה בגלל שהתחברתי באותה שעה גם מהפלאפון, שמופיע כאילו הוא בליסבון, וגם מהמחשב שמחובר בVPN ונראה כאילו אני בארץ.

למרות שברמה האישית אני מאד מצטער גם על הסטארט אפ וגם על הפייסבוק שלי, שהיה אמצעי תקשורת משמעותי עם חברים ובני משפחה, אני בטח לא משווה את שניהם לאסונות אמיתיים שבהם נספו חיי אדם. זה ממש לא אסון וכנראה ששניהם יהיו בסוף לטובה, אבל מבחינתי איבדתי, שלא מבחירה, שתי פעילויות שתפסו לי ביחד חלק נכבד מאד משעות הערות.

כרגע אנחנו עדיין בחופשה ועוד לא החלטתי מה לעשות הלאה, וכנראה שאצטרך בקרוב למלא לעצמי מחדש את היום בעבודה ולמצוא תחליף לא פחות דבילי מאשר גלילה חסרת מעש בפייסבוק לשעות העייפות ולצורך שלי להתבטל, אבל רגע לפני ששני אלה קורים - אני רוצה להקדיש רגע או שבוע/שבועיים כדי לחשוב ולתכנן את סדר היום שלי מחדש. אולי לשקול את סדר העדיפויות שלי אחרת ולראות איך אני יכול לסדר מחדש את השעות שלי. אז לחיי הניסוי החדש

הערת שוליים: הצורה האגרסיבית מאד והחד-צדדיות שבה פייסבוק חוסמת אותי גרמה לי קצת לחשש מלהפקיד דברים שיקרים לי בידיים של התאגידים: אני לא הולך לחבוש כובע אלומיניום אבל אולי אני קצת מתקרב לרעיונות של תנועת הself-hosted